מוכרחים להיות שמח - הגרובטרון במועדון הבארבי כפר סבא 

יום שישי בערב, מועדון הבארבי בכפר סבא. הבכורה שלי הציעה ואנחנו שמחנו על ההזמנה וביחד עם הבכורה שלו יצאנו ארבעתנו לבילוי משותף, שני בני 40+ ושתי בנות עשרה בוגרות להופעה של "הגרובטרון". ההרכב הפרטי שלנו תאם להפליא את הרכב הקהל שהגיע למופע באותו הערב, שילוב של זוגות בגילאי 40-50 וחבורת צעירים בני 20+ שהתקבצה לצד הבמה מחכה לשעת כושר. הגענו ארבעים וחמש דקות לאחר פתיחת הדלתות, וחצי שעה לפני תחילת ההופעה. השולחנות היחידים שנותרו פנויים היו מחוץ לטווח צפיה או צמודים לבמה. בחרנו באלו האחרונים והתיישבנו ממש מתחת למיקרופונים שעמדו ממתינים לחברי הלהקה. סקירה מהירה סביב לימדה אותנו כי מרבית באי המועדון יצאו לבילוי מלא שכלל ארוחה וחברותא בשולחן לפני תחילת המופע. את הבירות קיבלנו כמעט מיד, אך את האוכל הצלחנו להזמין רק לאחר שקמנו להתלונן בבאר. אמנם לא היינו רעבים במיוחד אך המקום מחייב את הקהל למינימום הזמנה לאדם. הצלחות שהגיעו לשולחן שניות ספורות לפני תחילת המופע הציגו מנות מעליבות שלא תאמו את המחירים המופקעים המופיעים בתפריט. כך או כך בחרנו שלא לאכול מהם מפאת כבודו של הזמר ועמדנו על זכותנו לא לשלם עבורן בסוף הערב.
הינה זה מתחיל. חברי הגרובטרון כובשים את הבמה. שבעה נגנים המרכיבים להקה גדולה ומגוונת המנגנת מגוון סגנונות ומביאה לקהל שירים עבריים מוכרים מתקופות שונות, בעיקר את הישנים שביניהם, ובעיבודים חדשים. גיטרות, כלי נשיפה, קלידים ותופים עושים לסולן, דרור אהבה מרום, את הכניסה. הוא בא ועולה אל הבמה, לבוש בבגדים מרושלים וחסרי חן באופן מעורר תמיהה, ופותח בשיר "זה קורה". כבר מן הדקה הראשונה זורמת ממנו אנרגיה גדולה, ומהמקום שאנחנו נמצאים אנו רואים כל אגל זיעה, כל תנועת שריר קטנה. נכון, אין הוא מציג איכות קולית מדהימה אך הוא מחפה על כך בכריזמת במה מפתיעה ובתביעה מן הקהל להשתתף באופן פעיל במופע.
דרור מסתכל ישירות עלינו ומודיע לקהל שכך זה לא ילך. אומנם הבארבי הושיב אותנו בשולחנות אך עוד מעט הוא מצפה שנקום ונעיף אותם לכל הרוחות. מה זה פה, אנחנו שואלים את עצמנו, מוכרחים להיות שמח? מסתבר שכן. כי דרור מושיט את ידו לפנים בתובענות ומקים אותנו על הרגליים. תוך שניות השולחנות שבקדמת הבמה זזים הצידה על ידי חבורת הצעירים שממלאת את הרחבה שנוצרה פתאום במקום שלפני רגע ישבנו אנו. ההופעה זורמת בקצב, ללא הפסקה כמעט בין שיר לשיר, עם מעט קטעי מעבר של הסולן המסייעים לנו לנחש מה השיר הבא, כי קשה לזהות את השירים מיד בתחילתם משום העיבודים החדשניים. צרות טובות בסגנון קאונטרי והקדמה משעשעת של מרום, הללויה, לו יהי במקצב רגאיי, בלדה על סוס עם כתם על המצח, שיר העמק, איפה הבחורות, שיר בבוקר בבוקר, תן לי כוח, מלאו אסמינו בר, שיר השוק. הלהקה משתמשת בערוב של מסרים בתוך השירים כך למשל שולב השיר ושאבתם מים בתוך השיר ספירת מלאי והמעריצים הצעירים בקהל שמכירים היטב את סדר המופע והיו נכונים למלא את "דרישות" הגרובטרון לפני כל שיר, ארגנו לקראתו מעגלי הורה. שלישיית הנשפנים כאשר אינה מנגנת, נעה בתנועה מתואמת והומוריסטית. הקהל מחזיר בצחוק והנאה. הבסיסט כבש לעצמו נתח במה גדול ממה שמחוייב ממנו או שראוי לנוכח איכות התנועה שלו. הנגנים לא תמיד עושים חסד עם העיבודים המבריקים והחדשניים של השירים, קטעי סולו של הסקסופוניסט או של נגן הטרומבון מגלים חוסר יצירתיות במקרה הטוב ובינוניות במקרה הרע. החצוצרן לעומת זאת הצליח להביע בקטעי הסולו מוסיקליות רבה.
הסאונד במועדון הבארבי היה סביר, בתחילה חשבנו שזה קשור לכך שעמדנו קרוב כל כך לבמה אך גם כשעברנו לאחור לא היה שיפור לטובה. וכנהוג בהופעות בארץ יש נטייה להתגבר על איכות לא מדהימה של מקום (מבחינה אקוסטית) בווליום!!! התאורה היתה מינימליסטית ולא מתוחכמת וכך גם התפאורה הכוללת מספר עששיות הפזורות על הבמה. חסרו לנו חבילות החציר להשלמת האוירה אם כי את עיקר הנפח תופסים חברי הלהקה, ומספרם הגדול יחסית מעצים את החוויה.
לסיכום, מופע הגרובטרון מקפיץ את הקהל על הרגליים ומתאים לכל אחד שרוצה ליהנות מערב שמח. חם, סוחף, מעניין מוסיקלית, גם אם לא מלוטש. היה קצר לטעמנו. שעה וחצי כולל הדרן אחד.
חבל שהבארבי מציגים אותו כמופע בישיבה. הצצה בלוח המופעים של הבארבי בכפר סבא מראה שרוב המופעים הינם מופעי ישיבה, למרות שאינם מתאימים לכך כלל. הנסיון להעשיר את הקופה שקוף ומכעיס. אין לכך הצדקה.